בשעה 07:12 בבוקר הגיע המייל. שתי פסקאות יבשות. אחת אמרה שההצעה התקבלה. השנייה אמרה שהיא נפסלה על הסף.

₪12 מיליון לשלוש שנים. חמישה אנשים. שבועיים עבודה. ₪240,000 בעלויות פנימיות.

הכל ירד לטמיון בגלל סעיף אחד בעמוד 47 של נספח ג'(2) — נוסח אישור רו"ח שלא הוצמד כנדרש.

המציע הכיר את הדרישה. היא הייתה מסומנת ברשימת המשימות. מישהו סימן עליה V. אף אחד לא פתח שוב את הנוסח שהרו"ח שלח, כי "רו"ח מקצועי יודע מה הוא עושה".

רו"ח אכן יודע. הוא רק לא יודע איזה נוסח ספציפי דרש עמוד 47 של המכרז הספציפי הזה.

עשיתי נתיחה שלאחר-המוות של המכרז הזה. שבע נקודות הכרעה שבכל אחת מהן אפשר היה לעצור את ההפסד:

1. בפיצול הנספחים — הקובץ של נספח ג'(2) לא נפתח אחרי הגיבוי הראשוני.
2. בקריאה המשפטית — הנוסח "כפוף לנוסח המצורף" עבר בלי תגובה.
3. במשימת הרו"ח — נשלחה הבקשה, לא נשלח הנוסח.
4. ביום לפני ההגשה — צ'ק-ליסט בוצע בזריזות של 9 דקות.
5. בהגשה — הקובץ של הרו"ח לא הושווה לנוסח המקורי.
6. בגיבוש תשובות הבהרה — השאלה הנכונה לא נשאלה.
7. אחרי ההגשה — אין תהליך post-submission review.

פוסט חדש בבלוג מפרק כל אחת מהנקודות האלה עם דוגמאות מילוליות.